יום שבת, 6 במאי 2017

ערב יום העצמאות ה – 69 במבט נוסטלגי - במתכונת ארכיקפה




ערב יום העצמאות נחוג בשנים האחרונות במשותף עם מושב גן חיים השכן: שנה פה ושנה שם. 
השנה, התבקשנו, שני צוותי הארכיון על ידי הוועדות המכינות את החג, להעביר אליהם תמונות וסרטים משנים עברו לטובת סרטון שבו ישולבו חברים וילדים משנים עברו ומצילומים עדכניים, בברכת הדלקת המשואות "לתפארת מדינת ישראל".
בסרטון הופיעו כל הגילאים: קבוצות ויחידים והוא פתח את חגיגת העצמאות השנה. 

במקביל לכך, יזמנו, צוות הארכיון, את מפגש משותף בסימן סיפורים וזכרונות מחגי עצמאות בעבר.
הכנו 
מבעוד יום את השולחנות עם המפות, את פינת הקפה/תה והכיבוד, מקרן ומצגת שמטרתה היתה להוביל ולהזכיר את האירועים והחגים מימי העצמאות בעבר. 
ואכן, ישבנו בצוותא, סופרו סיפורים על מה שהיה גם היה.
הזכרנו את המצעדים שהתקיימו במקומות שונים ואת החידונים שהתחילו בעשור הראשון למדינה.
את החגים שנחוגו בצורות מגוונות. סופרו גם זכרונות על העורף בזמן המלחמות.

שילבנו בין הסיפורים תמונות וסרטים והמשובים היו חמים.  
נביא כאן כמה מהתמונות שהוקרנו במצגת, בנוסף לסרטים. 
לתשומת לב: הקלקה על תמונה מגדילה אותה
               
                                                               

בתמונה למעלה - המצעד בחג העצמאות העשירי
בתמונה שמתחתיה -  על חידון התנך הראשון שהתקיים במלאות עשור למדינה.




  





  





תמונות מהמפגש הנוסטלגי בערב עצמות 69 למדינה:
המקום מוכן עם המפות בכחול לבן

מבט כללי של ההתכנסות 










ותמונות נוספות משנים עברו וגם מהשנה, אפשר
לראות בגלריה של חגי העצמאות 





יום שלישי, 28 במרץ 2017

ארכיקפה 5 - צופית נשים מושלות בה - האמנם?




   פתחנו את השנה השניה של מפגשי ארכיקפה בערב הצדעה לנשות צופית.
   את ההשראה לנושא קיבלנו מהכותרת של הכתבה שפורסמה לפני שמונים שנה בעיתון "דבר".
   הגורם המזמן - חודש האשה קידם את הרעיון.
   ואכן, הערב התכתב עם הכותרת והוצאנו לאור חלק מחומרי הארכיון שכללו:
   כתבות, תמונות, תעודות וסיפורים על פועלן של נשות צופית:
   בחקלאות, במשק הבית, בהתנדבויות ועוד.
   הדגש היה על נשים חלוצות ופורצות דרך לתקופתן.

נאמנים לסיסמתנו: "עשית - לא תעדת, כאילו לא עשית, תעדת - לא שמרת, כאילו לא תעדת".
צילמנו ותעדנו בכתובים ובסרטים הנשמרים בארכיון ובחלק מכך אנו משתפים ברשימה זו. 
בתודה לצלמים יגאל שרגיאן, ציפי לזר, אתי זקס, ינאי זקס .
לתשומת לב הקורא בבלוג: הקלקה על תמונה מגדילה אותה



חלק מחומרי הארכיון הוצגו על שולחנות תצוגה בכניסה למועדון וניתלו על הקירות.






מבחר תמונות







הן ניהלו משק בית בתנאים לא קלים, עסקו בחקלאות :
משק חי, גידולי שדה, עבודות קטיף ואריזה. דאגו לרכוש השכלה, לקרוא, להתנדב  בוועדות שונות ובספריה. 

והיו ביניהן גם פורצות דרך לתקופתן:
אחת החביאה תחנת שידור בלתי ליגאלית תוך כדי הסתכנות אישית בזמן המנדט כשהשוטרים הבריטים מתארחים בביתה.
חברה אחרת, אחות המרפאה, הגיעה ארצה עם תעודת רוקחת משנת 1917 אולם עבדה כאחות במשך למעלה משלושים שנה.
היתה גם מי שלמדה  הנהלת חשבונות בתחילת שנות הארבעים בהיותה אם לשלושה ילדים, לימודים שדרשו נסיעה של שלוש פעמים בשבוע לרמת גן באוטובוסים.
אחרת סיימה קורס גידול עופות טרם עלותה ארצה,  בארה"ב, ועסקה בהדרכה ופעילות מומחית בתחום;
היתה חברה אחת שהיתה גם פסנתרנית שליוותה את החגיגות והצגות של בית הספר במושב - בהתנדבות.

את הטרקטור הראשון מסוג הולדר, רכשה חברה ששאטה עליו ברחובות המושב ונעזרה בו לעבודות המשק ולסידורים במושבה השכנה - כפר סבא.
בשנת 1950 הגיעה מי שלמדה בחו"ל מהנדסת בנין, לימודים שנקטעו בגלל מלחמת הועלם השניה אבל השתמשה בידע כעובדת חוץ בעיריית כפר סבא. 
אחרת רכשה מקצוע ניהול משק כשהיתה כבר בת חמישים ועבדה בכך עד צאתה לפנסיה.
יותר מאוחר, בשנות השמונים, הגיעה חלוצה בתחומה והקימה קבוצת סופטובול ובייסבול.
גם בהנהלת המושב כיהנו הנשים.
הראשונה שבהם כיהנה בשנת 1937 ואחר כך  בתקופה מסוימת היוו הנשים שליש מההנהלה ואחת מהן כיהנה כיושבת ראש.

היריעה רחבה ולא כל הסיפורים עלו ובכל זאת היה זה ערב שזימן זכרונות וצחוקים.
את הערב סיימנו עם סיפורה של אורחת פורצת דרך בתחומה - תחום התקשורת.

אפשר בהחלט לסכם ולומר כי היה זה ערב הצדעה לאשה במושב.
ולסיום נביא כמה קישורים
א - "על נשי צופית אומרים עליהן שהן הן שבנו את הנקודה. זו מנין?"
 ב"צופית - נשים  מושלות בה" 

   ואנחנו, צוות הארכיון מממשיכות לאגום תיעוד ולשתף
ומודות לכל מי שהגיע והשתתף.


יום חמישי, 19 בינואר 2017

ארכיקפה 4 - היה או לא היה? סיפורים על סחיבות וגניבות

ההזמנה  



 היה או לא היה ? 

 - רשמנו בהזמנות
נעלה סיפורים וזכרונות, על סחיבות וגניבות , בראי הזמן והדורות.
סחבתם? לקחתם?לקחו לכם? גנבו לכםבואו לשמוע ולשתף

לחימום האווירה הצגנו, כמו במפגשים הקודמים, אלבומי תמונות. הדפדוף בהם מרגש ומעלה זכרונות ושאלות "מאיפה יש לכם את התמונה הזאת?"  על השולחנות ערכנו כיבוד קל ודפים עם סיפורים על גניבות מתוך העיתונות היהודית ההסטורית.


משה לזר קורא ידיעה מהעיתון
מרתה, דיתה ורחלה מתרפקות לאור הזכרונות המתעוררים תוך כדי צפיה בתמונות
בחרנו בנושא שעלה בסיפורי זכרונות אישיים של בני צופית http://www.tsofit.org.il/mh5/
ואף הוזכר בפרוטוקולים ופורסם בעיתונות היהודית ההסטורית אשר את חלקם הדפסנו וחילקנו על השולחנות לקריאה חופשית.
שאלה שחזרה ונשאלה היתה : מה ההבדל בין סחיבות לגניבות? ובמהלך הערב אף ניתנה עליה תשובה.

ברשימה זו נזכיר קומץ מהסיפורים שעלו במפגש. וכמובן נציג כמה צילומים מהאירוע

*
הידיעה על שלושה שניתפשו עם כלי מאכלת רגע לפני ששחטו חמור היתה הראשונה ושאלנו:
היה או לא היה? הסיפור קיבל גושפנקא על ידי שניים שהיו עדים למעשה, או לפחות כך טענו.
* הסיפור על הלימונים שנקטפו ונזרקו על ביתו של המנהל לא הוכתר אפילו כגניבה כי הרי קטיף הלימונים היה רק אמצעי ולא מטרה כשלעצמה...
*
הסיפורים על סחיבת אבטיחים ואיך לפלח אותם – זכו למהדורות מפי דורות המספרים כאשר לב הסיפורים היה לב האבטיח שהיה תאווה לחיך.
*
היו גם סחיבות שניתפשו בזמנן כעזרה לכוחות הבטחון "שלנו ", לדוגמה – סחיבת מדים של הגפירים, תחמושת וכיו"ב.

 המזל שיחק כמובן תפקיד לא קטן שהרי "כמעט ניתפשנו" ו"היה לנו מזל שזה לא התפוצץ?" על  מעשי קונדס שונים היו גם תשלומים:
פה ושם"חטפנו מכות" (מההורים) וגם – "ברחנו מבעל הבית שיצא והתחיל לירות עלינו...ויותר לא התקרבנו לשם".

* פרי נחשק כמו שסק
שגדל רק בחצר אחת ורק על עץ אחד זכה לאורך הדורות שיחמדו אותו ויאכלו ממנו בגניבה כי בעלת הבית לא רצתה משום מה לחלוק איתם.
* תירס ותרנגולות נלקחו רק להתכנסויות חברתיות . פירות אקזוטים מהחצר של תושב במושב שכן, היו הרפתקאה שלא ניתן לוותר עליה.
* גם החלות החמות שהושארו באשמורת בקר על מרפסת הצרכניה היוו אתגר בסוף משמרת כשהשומרים הפכו לנוכח ריחן הטרי ל"גנבים?" (שילמו אחר כך לאמיל בצרכניה, או לא, זה כבר נכנס לקטגוריה של "היה או לא היה כך...אבל משום מה אמיל הציב ארון עם דלתות לאחר שנודע לו המקור לחלות החסרות.)
*
האם לנסוע בג'יפ של המושב ברוורס כדי של יספרו את הקילומטרים) נקרא גניבה?
*
והאם " לקחת " מהשכנים תערובת, ביצים ועוד, נחשב גניבה?
רופא מומחה בדק וקבע - זו מחלה ויש לה גם שם "קלפטומניה" כי "הלוקח" אינו שולט ב"לקיחות" ולכן גם החולט בישיבת מזכירות מיוחדת ודיסקרטית - הנ"ל עוזב את המושב.

 ואפשר על חלק מהסיפורים להתווכח אם כך היה או לא היה אבל, כאמור היו גם היו גניבות ופריצות ע"י מסתננים ועל כך יש לא מעט סיפורים גם בכתובים.
וגם  על תגובות המשטרה להודעות על גניבות:

  • " גידלתי תפוחי אדמה ליד בית ברל. זמן קצר לפני מועד הוצאת תפוח האדמה היו באים לגנוב את התפוחים.פעם הגעתי ותפסתי אותם "על חם", התקשרתי למשטרה, ותשובתם היתה: קח את כתובתם ושחרר אותם." 
  • אבל הוצגה גם תגובה אחרת באמצעות תעודה שהונפקה על ידי המשטרה המאשרת גניבת פרד.
    המחזיק בה זכה לפיצוי מקרן מיוחדת.
אחד הדבוראים סיפר על מירדף אחר כוורות שנגנבו כשהאיתוראן מראה שהכוורות הנמצאות "על רכב לפניך" אבל מכיוון שלא היה רכב אלא רק סוס ועגלה, לא ניסה לתפוש את הגנב עד שהגיעו כוחות הבטחון והרימו את השמיכה מעל מישטח העגלה ואז ניגלו הכוורות. 
וסופר על טרקטור שנגנב, על אוטו שנשאר דולק "רק לרגע" ונלקח ל"שטחים", ועוד ועוד...
ויהב הצעיר במשתתפים, סיפר על "הגניבה המוזרה ביותר ששמע בחייו - רק לפני חצי שנה, בבית של חבר שלו יש מכשירים יקרים: טלפונים ניידים, מחשבים ועוד, אבל הגנב שפרץ לקח רק ציפית עם סוללה וקרם הגנה נגד שמש"
כך או כך היה גם היה...ונסיים בתודה למספרים שהיטיבו לספר ולשתף:
י
איר מונדלק, אליק גינזבורג-שגיא, יגאל שרגיאן, אלי בן גרא, מוטי עמית, דני ברכה, מרתה רענן-יפה,  יהב זקס ולכל מי ששיתף, העיר, האיר, הזכיר והשתתף.
ותודה לצלמים : יגאל שרגיאן, יהודית ברכה וציפי לזר

אליק שגיא משלב סיפורים על הרפתקאות הילדים ולאו דווקא על סחיבות

יאיר מונדלק מפליג בזכרונות ....







בכל מקרה הסיפור על מקרה שהיה או לא היה חשוב כשלעצמו כי הוא משקף הווי ומציאות ובכך מתעד פרקים חשובים בציר הזמן של תולדות הישוב.

ואם גם לכם סיפורים ו/או תמונות על סחיבות וגניבות אתם מוזמנים לשלוח אלינו לכתובת arctsofit@gmail.com




יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

ארכיקפה 3 - בטחון מאז ועד היום - 83 שנים


איך מנגישים חומרים מהארכיון לקהילה, ואיך מוסיפים חומרים ותיעוד ?
ואיך עושים כל זאת בנושא כל כך מהותי המלווה אותנו מהרגע הראשון של הקמת המושב וממשיך להטריד ולהעסיק – הבטחון.
נודה על האמת – עדיין לא הגענו לנוסחה מנצחת ואולי גם לא צריך להגיע אליה ובוודאי לא בערב יחיד אבל פטור בלא כלום גם אי אפשר ולכן קבענו את הנושא לחודש אלול, 
החודש בו נכנסו 33 (מתוך המישים) המשפחות הראשונות לבתים והקדשנו את ארכיקפה מספר 3 לנושא זה.
בעיתוי מוזר, כמה ימים לפני המועד שנקבע לארכיקפה, נמצא באחד השדות, פגז שלפי הערכת החבלן המשטרתי, היה פגז ממלחמת העולם הראשונה, שכמוהו, אגב, נחתו ונמצאו על גבול המושב בשנים עברו. ועובדה זו סופרה ע"י יאיר מ. אחד מוותיקי המושב בערב הארכיקפה.
הפגז פוצץ ע"י החבלן וחלקים ממנו נחתו ופגעו בשני בתים, כאמור, כשבוע קודם שנקבע ערב המפגש.
והפיצוץ היה גם מטאפורי וגם תזכורת לנזק.  העובדה שהוא נמצא ופוצץ במרחק של כ – 200 מ' מבית הספר, גרמה לחרדות לחלק מהילדים, למרות שקיבלו התראה.
כך קרה שכותרת ההזמנה לערב,
בטחון – מאז ועד היום, קיבלה משמעות אוטנטית ממשית.
אז מה היה לנו?
כרזות ושלטים שהופקו לקראת חג המושב לפני שלוש שנים, אביזרים הקשורים לבטחון, כמו כד חלב ששימש בשלושת גלגוליו: לחלב ואח"כ סליק ובגלגול שלישי כמיכל נפט.
הוצג אקדח פרבלום משנת 1925 וכמובן תמונות וקטעים מתוך עלוני המושב, פרוטוקולים ועוד, שעניינם בטחון.
הערב התנהל כמעין בינגו המבוסס על שאלות ורמזים  - קטעי תיעוד שונים.
במהלך הערב, נשמעו "תיקונים" והשלמות לסיפורים ולשאלות שנשאלו: חוויות וסיפורים אישיים.  המצגת -  בטחון-מצגת חלקית מערב ארכיקפה 3 - מדגימה חלק קטן מהשאלות והמוצגים. כמו כן נציג  בהמשך תמונות מהאירוע- בבחינת - טוב מראה עיניים..


                                          לתשומת לבכם:
             1. הקלקה על תמונה מגדילה אותה
            2. ברשימה זו משולבים שני קישורים - הקלקה עליהם תפתח את הקישור

מקשרים את הערב עם אחד המוצגים - לבן משפחה המשרת במרחק
הוסף כיתוב
"השלמה" ו"תיקונים" בסיפורי חוויות ילדות
השלמת הסיפור על "מנחם השומר" והספר שהופק לזכרו ע"י משפחתו

  

הצעירים פותרים את שאלון הבינגו שכלל גם מושגים בלתי ידועים


עוד תמונות מהערב אפשר לראות בקישור הבא
בגלרית התמונות מארכיקפה 3

יום חמישי, 21 ביולי 2016

כבישים כציוני דרך בציר הזמן


כבישים כציוני דרך בציר הזמן 

עבודות הרחבת כביש 554 צפונית לכפר סבא כולל הצבת רמזור בכניסה לצופית ובהמשך לרמת הכובש, מתבצעות מזה חודשים ארוכים בשנה האחרונה ועדיין לא הסתיימו.
העובדה שעבודות אלה יוצרות פקקים ושיבושי תנועה הניעו אותנו לבדוק ולחפש את תולדות הכביש וכך הגענו בעזרת פרוטוקולים וקטעים עיתונות לתובנה מעניינת לגבי תפקידם ומקומם של הכביש 554 והכבישים הפנימיים אצלינו בצופית.
סקירה קצרה מציגה את הלו"ז הבא:
23.9.1935 לסלילת כבישים חדשים בשרון – "שלטונות יפו וטול כרם נושאים ונותנים עם ב"כ הישובים היהודיים אשר מצפון לכפר סבא (צופית, קלמניה, תל אשר, ארגון גן חיים, שכ' פועלים כ"ס, רמת הכובש.  ... סלילת הכביש תעלה כ – 22.אלף לא"י. הממשלה דורשת מאת הישובים היהודיים את מחצית הסכום."
21.8.1937 
"אישור רישמי להוצאה לפועל של כביש זה. כן נודע שהעבודה תחל בקרוב, אם "המעוניינים" יכניסו את דמי השתתפותם לקופת הממשלה. אף תנאי זה נתמלא -לאחר מאמצים מרובים הומצא רובו של הכסף, למעלה מ – 4000 לא"י. אך התחלת העבודה עוד ממנו והלאה. הנה מתקרבת ובאה עונת הפרי ובעלי הפרדסים והמשקים קיוו להינות מן ההוזלה בהובלת הפרי השנה – ונתאכזבו....
מוסרים כי נפלה טעות בעריכת המפות לכביש. נעשו נסיונות להציע, שהישובים יסתפקו בכביש עד מיסקה, אך ההצעה נדחתה על ידי כל הישובים בסביבה וביחוד רמת הכובש – הנקודה הקיצונית ביותר."

  15/10/1937
 




אבל ביום 14/4/1938 התפרסמה הידיעה:
"נסתיימה סלילת הכביש כפר-סבא – רמת הכובש  ואתמול עזבו את המקום המכבשים והפועלים שסיימו את העבודה. חצץ וזיפוט נעשו רק עד הכפר מיסקה, קילומטר אחד לפני רמת הכובש..."
במילים אחרות: תם ולא נשלם...רק כעברו 4 חודשים וחצי
ביום 11.8.1938
התפרסם : "אתמול התחילה עבודת הסלילה להשלמת הכביש המוביל מכפר סבא לרמת הכובש. חלק מכביש זה שנסלל לפני חודשים אחדים הגיע רק עד הכפר מיסקי ומשם עד רמת הכובש היה רק כביש זמני ולא מזופט ושימש  מחבוא למוקשי הכנופיות. עבודת ההשלמה שהתחילו בה כעת יש לה ערך גדול להגברת הבטחון במקום. העבודה נעשית בכספי מפעל כופר הישוב."

ורק  ביום 23.8.1938 התפרסמה הידיעה בזו הלשון:
אתמול הסתיימה העבודה של פיזור החצץ וזיפוט הכביש ...שלא הסתיים בשעתו בגלל חוסר כסף והק"מ  וחצי האלה שימשו להנחת מוקשים והתנכלויות והיקשו על הגשת עזרה לנפגעים.

בעשורים הבאים המשיכו להרחיב את הכביש בקטעים שונים ואף הציבו רמזורים:
האחד בצומת שדה ורבורג והכביש לניר אליהו ובית ברל והשני בכניסה למושב גן חיים.
 והשנה, 2016 הוצב רמזור גם בבכניסה לצופית והצומת הורחב בהתאם.
מתי יסלל הכביש לרמת הכובש? זעקה הכותרת בעיתון ב - 23.10.1937
והיום, יולי  2016, תשעה חודשים מאז החלו עבודות הרחבת בכביש אנו שואלים: מתי יסתיימו עבודות הרחבת הכביש לרמת הכובש, כביש 554? שהינו מסוכן ומועד לפורענות עוד יותר מאז החלו העבודות להרחבתו.
עבודות הרחבת הכביש לרמת הכובש לכביש דו מסלולי 2015 - 2016


הבטונדות המיועדות לשמש חיץ בין שני הנתיבים מאוחסנות בשטח החקלאי בצד הביש
הפניה לצופית לבאים מדרום


הסימונים קיימים, הרמזור פועל ועכשו נותר רק לציית להם כדי למנוע תאונות



יום חמישי, 9 ביוני 2016

ארכיקפה 2 עם תמונות מספרות הסטוריה של מקומות


המקום ערוך ומוכן למפגש

הוסף כיתוב
אז והיום – זיהו המקום
זה היה המוטו שהינחה אותנו במפגש ארכיקפה השני שהתקיים בשבת 4.6.2016

בחרנו תמונות שצולמו לפני שנים ומולם את המקום כפי שהוא היום (או בשנים האחרונות) .
מה בתמונה ומתי התקיים האירוע ?
היו תמונות מוכרות אבל היו גם תמונות לא ידועות שגררו השערות וניחושים ואפילו ויכוחים: זה היה כך ולא כך, זה היה בשנה זאת ולא זאת ועוד כהנה וכהנה תגובות.
המפגש נחלק לשניים:
החלק הראשון –התכנסות וזיהוי תמונות:
כאלה שצולמו שהוצגו בתערוכה שהתקיימה בספטמבר 2009 – "צופית בעין המצלמה"
וכן התבוננות באלבום התמונות שצילם וערך יגאל שרגיאן לקראת חג השמונים.

בחלק השני הוקרנה על המסך מצגת עם תמונות ושילוב של קטעי קריאה ושירה מתוך מסכת שנכתבה לפני 59 שנים לחג המושב ה-24 אך לא באה לכלל הופעה מסיבות לא ידועות והציבור לא מכיר אותה.
קטעי הטקסט נבחרו ע"פ התאורים של המקום הנראה בתמונה.
שילוב של נוסטלגיה ורצף הסטורי במיטבם.
הדגמת קטע מהמצגת ובו מסופר על "ככר נישקה" - תמונות וקטעי קריאה ושירה בקישור שלהלן: 
לתמונות נוספות היכנסו לאלבום http://www.tsofit.org.il/nna/