יום חמישי, 19 בינואר 2017

ארכיקפה 4 - היה או לא היה? סיפורים על סחיבות וגניבות

ההזמנה  



 היה או לא היה ? 

 - רשמנו בהזמנות
נעלה סיפורים וזכרונות, על סחיבות וגניבות , בראי הזמן והדורות.
סחבתם? לקחתם?לקחו לכם? גנבו לכםבואו לשמוע ולשתף

לחימום האווירה הצגנו, כמו במפגשים הקודמים, אלבומי תמונות. הדפדוף בהם מרגש ומעלה זכרונות ושאלות "מאיפה יש לכם את התמונה הזאת?"  על השולחנות ערכנו כיבוד קל ודפים עם סיפורים על גניבות מתוך העיתונות היהודית ההסטורית.


משה לזר קורא ידיעה מהעיתון
מרתה, דיתה ורחלה מתרפקות לאור הזכרונות המתעוררים תוך כדי צפיה בתמונות
בחרנו בנושא שעלה בסיפורי זכרונות אישיים של בני צופית http://www.tsofit.org.il/mh5/
ואף הוזכר בפרוטוקולים ופורסם בעיתונות היהודית ההסטורית אשר את חלקם הדפסנו וחילקנו על השולחנות לקריאה חופשית.
שאלה שחזרה ונשאלה היתה : מה ההבדל בין סחיבות לגניבות? ובמהלך הערב אף ניתנה עליה תשובה.

ברשימה זו נזכיר קומץ מהסיפורים שעלו במפגש. וכמובן נציג כמה צילומים מהאירוע

*
הידיעה על שלושה שניתפשו עם כלי מאכלת רגע לפני ששחטו חמור היתה הראשונה ושאלנו:
היה או לא היה? הסיפור קיבל גושפנקא על ידי שניים שהיו עדים למעשה, או לפחות כך טענו.
* הסיפור על הלימונים שנקטפו ונזרקו על ביתו של המנהל לא הוכתר אפילו כגניבה כי הרי קטיף הלימונים היה רק אמצעי ולא מטרה כשלעצמה...
*
הסיפורים על סחיבת אבטיחים ואיך לפלח אותם – זכו למהדורות מפי דורות המספרים כאשר לב הסיפורים היה לב האבטיח שהיה תאווה לחיך.
*
היו גם סחיבות שניתפשו בזמנן כעזרה לכוחות הבטחון "שלנו ", לדוגמה – סחיבת מדים של הגפירים, תחמושת וכיו"ב.

 המזל שיחק כמובן תפקיד לא קטן שהרי "כמעט ניתפשנו" ו"היה לנו מזל שזה לא התפוצץ?" על  מעשי קונדס שונים היו גם תשלומים:
פה ושם"חטפנו מכות" (מההורים) וגם – "ברחנו מבעל הבית שיצא והתחיל לירות עלינו...ויותר לא התקרבנו לשם".

* פרי נחשק כמו שסק
שגדל רק בחצר אחת ורק על עץ אחד זכה לאורך הדורות שיחמדו אותו ויאכלו ממנו בגניבה כי בעלת הבית לא רצתה משום מה לחלוק איתם.
* תירס ותרנגולות נלקחו רק להתכנסויות חברתיות . פירות אקזוטים מהחצר של תושב במושב שכן, היו הרפתקאה שלא ניתן לוותר עליה.
* גם החלות החמות שהושארו באשמורת בקר על מרפסת הצרכניה היוו אתגר בסוף משמרת כשהשומרים הפכו לנוכח ריחן הטרי ל"גנבים?" (שילמו אחר כך לאמיל בצרכניה, או לא, זה כבר נכנס לקטגוריה של "היה או לא היה כך...אבל משום מה אמיל הציב ארון עם דלתות לאחר שנודע לו המקור לחלות החסרות.)
*
האם לנסוע בג'יפ של המושב ברוורס כדי של יספרו את הקילומטרים) נקרא גניבה?
*
והאם " לקחת " מהשכנים תערובת, ביצים ועוד, נחשב גניבה?
רופא מומחה בדק וקבע - זו מחלה ויש לה גם שם "קלפטומניה" כי "הלוקח" אינו שולט ב"לקיחות" ולכן גם החולט בישיבת מזכירות מיוחדת ודיסקרטית - הנ"ל עוזב את המושב.

 ואפשר על חלק מהסיפורים להתווכח אם כך היה או לא היה אבל, כאמור היו גם היו גניבות ופריצות ע"י מסתננים ועל כך יש לא מעט סיפורים גם בכתובים.
וגם  על תגובות המשטרה להודעות על גניבות:

  • " גידלתי תפוחי אדמה ליד בית ברל. זמן קצר לפני מועד הוצאת תפוח האדמה היו באים לגנוב את התפוחים.פעם הגעתי ותפסתי אותם "על חם", התקשרתי למשטרה, ותשובתם היתה: קח את כתובתם ושחרר אותם." 
  • אבל הוצגה גם תגובה אחרת באמצעות תעודה שהונפקה על ידי המשטרה המאשרת גניבת פרד.
    המחזיק בה זכה לפיצוי מקרן מיוחדת.
אחד הדבוראים סיפר על מירדף אחר כוורות שנגנבו כשהאיתוראן מראה שהכוורות הנמצאות "על רכב לפניך" אבל מכיוון שלא היה רכב אלא רק סוס ועגלה, לא ניסה לתפוש את הגנב עד שהגיעו כוחות הבטחון והרימו את השמיכה מעל מישטח העגלה ואז ניגלו הכוורות. 
וסופר על טרקטור שנגנב, על אוטו שנשאר דולק "רק לרגע" ונלקח ל"שטחים", ועוד ועוד...
ויהב הצעיר במשתתפים, סיפר על "הגניבה המוזרה ביותר ששמע בחייו - רק לפני חצי שנה, בבית של חבר שלו יש מכשירים יקרים: טלפונים ניידים, מחשבים ועוד, אבל הגנב שפרץ לקח רק ציפית עם סוללה וקרם הגנה נגד שמש"
כך או כך היה גם היה...ונסיים בתודה למספרים שהיטיבו לספר ולשתף:
י
איר מונדלק, אליק גינזבורג-שגיא, יגאל שרגיאן, אלי בן גרא, מוטי עמית, דני ברכה, מרתה רענן-יפה,  יהב זקס ולכל מי ששיתף, העיר, האיר, הזכיר והשתתף.
ותודה לצלמים : יגאל שרגיאן, יהודית ברכה וציפי לזר

אליק שגיא משלב סיפורים על הרפתקאות הילדים ולאו דווקא על סחיבות

יאיר מונדלק מפליג בזכרונות ....







בכל מקרה הסיפור על מקרה שהיה או לא היה חשוב כשלעצמו כי הוא משקף הווי ומציאות ובכך מתעד פרקים חשובים בציר הזמן של תולדות הישוב.

ואם גם לכם סיפורים ו/או תמונות על סחיבות וגניבות אתם מוזמנים לשלוח אלינו לכתובת arctsofit@gmail.com




יום רביעי, 12 באוקטובר 2016

ארכיקפה 3 - בטחון מאז ועד היום - 83 שנים


איך מנגישים חומרים מהארכיון לקהילה, ואיך מוסיפים חומרים ותיעוד ?
ואיך עושים כל זאת בנושא כל כך מהותי המלווה אותנו מהרגע הראשון של הקמת המושב וממשיך להטריד ולהעסיק – הבטחון.
נודה על האמת – עדיין לא הגענו לנוסחה מנצחת ואולי גם לא צריך להגיע אליה ובוודאי לא בערב יחיד אבל פטור בלא כלום גם אי אפשר ולכן קבענו את הנושא לחודש אלול, 
החודש בו נכנסו 33 (מתוך המישים) המשפחות הראשונות לבתים והקדשנו את ארכיקפה מספר 3 לנושא זה.
בעיתוי מוזר, כמה ימים לפני המועד שנקבע לארכיקפה, נמצא באחד השדות, פגז שלפי הערכת החבלן המשטרתי, היה פגז ממלחמת העולם הראשונה, שכמוהו, אגב, נחתו ונמצאו על גבול המושב בשנים עברו. ועובדה זו סופרה ע"י יאיר מ. אחד מוותיקי המושב בערב הארכיקפה.
הפגז פוצץ ע"י החבלן וחלקים ממנו נחתו ופגעו בשני בתים, כאמור, כשבוע קודם שנקבע ערב המפגש.
והפיצוץ היה גם מטאפורי וגם תזכורת לנזק.  העובדה שהוא נמצא ופוצץ במרחק של כ – 200 מ' מבית הספר, גרמה לחרדות לחלק מהילדים, למרות שקיבלו התראה.
כך קרה שכותרת ההזמנה לערב,
בטחון – מאז ועד היום, קיבלה משמעות אוטנטית ממשית.
אז מה היה לנו?
כרזות ושלטים שהופקו לקראת חג המושב לפני שלוש שנים, אביזרים הקשורים לבטחון, כמו כד חלב ששימש בשלושת גלגוליו: לחלב ואח"כ סליק ובגלגול שלישי כמיכל נפט.
הוצג אקדח פרבלום משנת 1925 וכמובן תמונות וקטעים מתוך עלוני המושב, פרוטוקולים ועוד, שעניינם בטחון.
הערב התנהל כמעין בינגו המבוסס על שאלות ורמזים  - קטעי תיעוד שונים.
במהלך הערב, נשמעו "תיקונים" והשלמות לסיפורים ולשאלות שנשאלו: חוויות וסיפורים אישיים.  המצגת -  בטחון-מצגת חלקית מערב ארכיקפה 3 - מדגימה חלק קטן מהשאלות והמוצגים. כמו כן נציג  בהמשך תמונות מהאירוע- בבחינת - טוב מראה עיניים..


                                          לתשומת לבכם:
             1. הקלקה על תמונה מגדילה אותה
            2. ברשימה זו משולבים שני קישורים - הקלקה עליהם תפתח את הקישור

מקשרים את הערב עם אחד המוצגים - לבן משפחה המשרת במרחק
הוסף כיתוב
"השלמה" ו"תיקונים" בסיפורי חוויות ילדות
השלמת הסיפור על "מנחם השומר" והספר שהופק לזכרו ע"י משפחתו

  

הצעירים פותרים את שאלון הבינגו שכלל גם מושגים בלתי ידועים


עוד תמונות מהערב אפשר לראות בקישור הבא
בגלרית התמונות מארכיקפה 3

יום חמישי, 21 ביולי 2016

כבישים כציוני דרך בציר הזמן


כבישים כציוני דרך בציר הזמן 

עבודות הרחבת כביש 554 צפונית לכפר סבא כולל הצבת רמזור בכניסה לצופית ובהמשך לרמת הכובש, מתבצעות מזה חודשים ארוכים בשנה האחרונה ועדיין לא הסתיימו.
העובדה שעבודות אלה יוצרות פקקים ושיבושי תנועה הניעו אותנו לבדוק ולחפש את תולדות הכביש וכך הגענו בעזרת פרוטוקולים וקטעים עיתונות לתובנה מעניינת לגבי תפקידם ומקומם של הכביש 554 והכבישים הפנימיים אצלינו בצופית.
סקירה קצרה מציגה את הלו"ז הבא:
23.9.1935 לסלילת כבישים חדשים בשרון – "שלטונות יפו וטול כרם נושאים ונותנים עם ב"כ הישובים היהודיים אשר מצפון לכפר סבא (צופית, קלמניה, תל אשר, ארגון גן חיים, שכ' פועלים כ"ס, רמת הכובש.  ... סלילת הכביש תעלה כ – 22.אלף לא"י. הממשלה דורשת מאת הישובים היהודיים את מחצית הסכום."
21.8.1937 
"אישור רישמי להוצאה לפועל של כביש זה. כן נודע שהעבודה תחל בקרוב, אם "המעוניינים" יכניסו את דמי השתתפותם לקופת הממשלה. אף תנאי זה נתמלא -לאחר מאמצים מרובים הומצא רובו של הכסף, למעלה מ – 4000 לא"י. אך התחלת העבודה עוד ממנו והלאה. הנה מתקרבת ובאה עונת הפרי ובעלי הפרדסים והמשקים קיוו להינות מן ההוזלה בהובלת הפרי השנה – ונתאכזבו....
מוסרים כי נפלה טעות בעריכת המפות לכביש. נעשו נסיונות להציע, שהישובים יסתפקו בכביש עד מיסקה, אך ההצעה נדחתה על ידי כל הישובים בסביבה וביחוד רמת הכובש – הנקודה הקיצונית ביותר."

  15/10/1937
 




אבל ביום 14/4/1938 התפרסמה הידיעה:
"נסתיימה סלילת הכביש כפר-סבא – רמת הכובש  ואתמול עזבו את המקום המכבשים והפועלים שסיימו את העבודה. חצץ וזיפוט נעשו רק עד הכפר מיסקה, קילומטר אחד לפני רמת הכובש..."
במילים אחרות: תם ולא נשלם...רק כעברו 4 חודשים וחצי
ביום 11.8.1938
התפרסם : "אתמול התחילה עבודת הסלילה להשלמת הכביש המוביל מכפר סבא לרמת הכובש. חלק מכביש זה שנסלל לפני חודשים אחדים הגיע רק עד הכפר מיסקי ומשם עד רמת הכובש היה רק כביש זמני ולא מזופט ושימש  מחבוא למוקשי הכנופיות. עבודת ההשלמה שהתחילו בה כעת יש לה ערך גדול להגברת הבטחון במקום. העבודה נעשית בכספי מפעל כופר הישוב."

ורק  ביום 23.8.1938 התפרסמה הידיעה בזו הלשון:
אתמול הסתיימה העבודה של פיזור החצץ וזיפוט הכביש ...שלא הסתיים בשעתו בגלל חוסר כסף והק"מ  וחצי האלה שימשו להנחת מוקשים והתנכלויות והיקשו על הגשת עזרה לנפגעים.

בעשורים הבאים המשיכו להרחיב את הכביש בקטעים שונים ואף הציבו רמזורים:
האחד בצומת שדה ורבורג והכביש לניר אליהו ובית ברל והשני בכניסה למושב גן חיים.
 והשנה, 2016 הוצב רמזור גם בבכניסה לצופית והצומת הורחב בהתאם.
מתי יסלל הכביש לרמת הכובש? זעקה הכותרת בעיתון ב - 23.10.1937
והיום, יולי  2016, תשעה חודשים מאז החלו עבודות הרחבת בכביש אנו שואלים: מתי יסתיימו עבודות הרחבת הכביש לרמת הכובש, כביש 554? שהינו מסוכן ומועד לפורענות עוד יותר מאז החלו העבודות להרחבתו.
עבודות הרחבת הכביש לרמת הכובש לכביש דו מסלולי 2015 - 2016


הבטונדות המיועדות לשמש חיץ בין שני הנתיבים מאוחסנות בשטח החקלאי בצד הביש
הפניה לצופית לבאים מדרום


הסימונים קיימים, הרמזור פועל ועכשו נותר רק לציית להם כדי למנוע תאונות



יום חמישי, 9 ביוני 2016

ארכיקפה 2 עם תמונות מספרות הסטוריה של מקומות


המקום ערוך ומוכן למפגש

הוסף כיתוב
אז והיום – זיהו המקום
זה היה המוטו שהינחה אותנו במפגש ארכיקפה השני שהתקיים בשבת 4.6.2016

בחרנו תמונות שצולמו לפני שנים ומולם את המקום כפי שהוא היום (או בשנים האחרונות) .
מה בתמונה ומתי התקיים האירוע ?
היו תמונות מוכרות אבל היו גם תמונות לא ידועות שגררו השערות וניחושים ואפילו ויכוחים: זה היה כך ולא כך, זה היה בשנה זאת ולא זאת ועוד כהנה וכהנה תגובות.
המפגש נחלק לשניים:
החלק הראשון –התכנסות וזיהוי תמונות:
כאלה שצולמו שהוצגו בתערוכה שהתקיימה בספטמבר 2009 – "צופית בעין המצלמה"
וכן התבוננות באלבום התמונות שצילם וערך יגאל שרגיאן לקראת חג השמונים.

בחלק השני הוקרנה על המסך מצגת עם תמונות ושילוב של קטעי קריאה ושירה מתוך מסכת שנכתבה לפני 59 שנים לחג המושב ה-24 אך לא באה לכלל הופעה מסיבות לא ידועות והציבור לא מכיר אותה.
קטעי הטקסט נבחרו ע"פ התאורים של המקום הנראה בתמונה.
שילוב של נוסטלגיה ורצף הסטורי במיטבם.
הדגמת קטע מהמצגת ובו מסופר על "ככר נישקה" - תמונות וקטעי קריאה ושירה בקישור שלהלן: 
לתמונות נוספות היכנסו לאלבום http://www.tsofit.org.il/nna/




  



יום שישי, 15 באפריל 2016

והגדת לבנך - הגדות לפסח



והגדת לבנך - שמות יג 8זו מהות ההגדה וזוהי מהות הארכיון, התיעוד, שמירתו והעברתו מדור המייסדים לדורות הבאים. הגדת פסח מספרת לכולנו את סיפור האומה ואנו בארכיון אוספים ומספרים את סיפור היישוב והקהילה. השנה חיברנו את הצוו העתיק עם העשייה היומיומית שלנו.
התוצאה – תצוגה של הגדות מקוריות, מסורתיות, בנוסחים שונים וסיפורים מרתקים העומדים מאחוריהן.
העמדנו בארון התצוגה הגדות שנאספו מהתושבים שנענו לקול הקורא על הלוח הצמוד אליו צרפנו כרטיסיות שהן מקרא להגדות. (לדאבוננו אין מקום בארון לכל ההגדות שנאספו). 
המיגוון כולל: הגדות נוסח ספרד ונוסח אשכנז, (שהודפסו בשנים 1901 - 1902),
הגדה ששוחזרה ע"פ ההגדה מקיצע, הגדות שהועברו מדור לדור שבעצם העברתן מומחש המימוש של "והגדת לבנך"
,
הגדות משפחתיות, אמנותיות ועוד.
אותנו הן מרגשות ומה איתכם?

הגדה זו משוחזרת על פי ההגדה המקורית שנכתבה והודפסה בקיצע בשנת 1768
(קיצע היתה עיירה של סופרים וכותבי ספר)

הגדה שעוצבה ואוירה ע"י הצייר שמואל בונה















הגדות שהופקו באופן פרטי ע"י משפחות

הגדה אחת עם ברכה שחולקה לכל התושבים, בתשנ"ז 





         
חג שמח


מצוות ארכיון מושב צופית

יום ראשון, 6 במרץ 2016

ארכיקפה - מפגש חברתי עם חומרי ארכיון

הפצנו הזמנה באמצעים האלקטרונים ובלוחות המודעות 

* הכנו מצגת ובה תמונות מהעבר הרחוק והקרוב  
* בחרנו כמה דוגמאות מהסרטים שהצטברו , 

* ערכנו שולחנות, הצבנו עמדה עם שני אלבומים, וגם של סיפורים על בריכה א', חוברות "אבני דרך" שהפקנו לקראת חג השמונים, עמדות שתיה כיבוד קל ו... 

תזכורת:
הקלקה על תמונה ברוב המקרים מגדילה אותה
 
כיסוי השולחנות תאם את הצבעים של פרחי השעווה
שולחנות הכיבוד
הנה הגיע אחד ועוד שניים ועוד מגיעים בזוגות, או יחידים

החשש שמא טרחנו לשווא התחלף בשמחה. 
יאיר ויהודה קוראים את סיפורי הזכרונות על בריכה א'
צ'רנה, מוותיקות המושב עם ציפי ותמר
      

המשובים שכללו  "תודה" ו"היה יופי" ו"כל הכבוד" ו"תמשיכו עוד" חיממו את הלב.
אז, כן, זה מעודד ויש בכוונתנו להמשיך ולקיים עוד מפגשי ארכיקפה.
איך? מתי? ועל עוד שאלות, נמצא את התשובות.
ובינתיים יש עוד כמה תמונות.






לידיה ודני ממתיקים סוד או מחליפים מידע

פנינה ונורית מתבוננות באלבומי התמונות
דני, אלי, מוטי וינאי כבר ראו הכל
 ועכשו הם דנים בענייני דיומה של המושבים

דיתה מתבוננות בתמונות בעוד צביקה ורחל מעלים זכרונות
תודה לציפי, יהודית וינאי על שצילמו ואיפשרו הצגת התמונות המתפרסמות כאן